אור קפיטל בע"מ נ' אלקון מרכז מיחזור (2003) בע"מ

פסק דין

הצדדים לתביעה והשאלה העיקרית שבמחלוקת

1.התובעת הינה חברה העוסקת במתן שירותי ייעוץ ובנקאות השקעות לחברות העוסקות בתחום הקלינטק. התובעת מנוהלת על ידי בעלת השליטה בה, הגב' סיון סדן, אשר העידה מטעמה בהליך זה (להלן: "סדן", תצהירה סומן ת/1).

הנתבעת הינה חברת הזנק פרטית אשר מניותיה מוחזקות על ידי מספר מועט של בעלי מניות (שמונה בעלי מניות, זאת על פי נספח א' לכתב התביעה, תדפיס רשם החברות מיום 3/5/10). בעלי המניות של הנתבעת הינן חברות, כשבעל המניות הגדול ביותר הינה חברת צבי אלגת ייזום בע"מ. מנהל חברה זו, ד"ר צבי אלגת, הינו מנכ"ל הנתבעת ונתן בשמה תצהיר בהליך זה (להלן: "אלגת", התצהיר סומן נ/1). מנהל נוסף בנתבעת הינו מר מרדכי גורפונג (להלן: "גורפונג").

2.ביום 1/12/08 חתמו התובעת מחד והנתבעת מאידך על הסכם להענקת שירותי ייעוץ לצורך השגת השקעה בנתבעת (להלן: "ההסכם", צורף כנספח ב' לכתב התביעה). הסכם זה נערך בשפה האנגלית. אין מחלוקת שהתובעת היא זו שניסחה את ההסכם, ראו עדותה בעמ' 9 שו' 19. אין מחלוקת שהסכם זה העניק לתובעת בלעדיות, ראו המבוא להסכם.

סעיף 1 להסכם הגדיר את השירותים שינתנו לנתבעת על ידי התובעת, בהתאם לדרישות הנתבעת. שירותים אלו כוללים מתן הצעות ולוחות זמנים ליישום עסקאות; עזרה בהכנת מצגות וחומרים לצורך הצגתם למשקיעים פוטנציאליים; נטילת חלק בהליך בדיקת הנאותות, ביצוע הערכות שווי לחברה, משאים ומתנים עם הגורמים המשפטיים והחשבונאיים המתאימים; מתן ייעוץ פיננסי שוטף בקשר לעיסקה; הצגת משקיעים בפני הנתבעת – כל אלו יקראו יחדיו: "השירותים".

3.המונח "Transaction"הוגדר בסעיף 3 להסכם, ובתרגום חופשי של התובעת בסעיף 6.2 לכתב תביעתה: "לצורך התקשרות זו, המונח "עיסקה" פירושו כל עיסקה או צירוף של עיסקאות קשורות אשר באמצעותה, באופן ישיר או עקיף מבוצעת השקעה בחברה בכל דרך או צורה (כולל השקעה בהון או כחוב) או עיסקת מיזוג ורכישה שהחברה מעורבת בה".

התמורה בגין השירותים הוגדרה בסעיף 4 להסכם והורכבה משני מרכיבים: תשלום חודשי קבוע בסך של 10,000 ₪ לחודש מחודש דצמבר 2008 (להלן: "התשלום החודשי"); ועמלה בגין עיסקה, אשר שיעורה עומד על 3.5% מסכום העיסקה (להלן: "עמלת עיסקה").

כפי שנראה להלן, במרכזה של תביעה זו עומדת דרישתה של התובעת לעמלת עיסקה – בעוד שהתובעת טוענת כי התמלאו תנאי ההסכם למתן עמלה שכזו, אזי הנתבעת מכחישה קיומה של "עיסקה" המזכה את התובעת בתשלום. עוד מתעוררת שאלה (מינורית) והינה בנוגע לחוב של שני תשלומים חודשיים. להלן סקירת העובדות והטענות הנחוצות לצורך הכרעה.

האירועים לאחר חתימת ההסכם

4. אין מחלוקת בין הצדדים שלאחר חתימת ההסכם החלה התובעת להעניק את שירותיה לנתבעת (התובעת בעמ' 11 שו' 23-28; אלגת בעמ' 18 שו' 13, 31). אין מחלוקת בין הצדדים כי בעקבות עבודתה של התובעת ניתנה לנתבעת הצעה לערוך עיסקה עם קרן השקעות בשם פידנס (להלן: "פידנס"), על פי ערך חברה של 25 מיליון דולר. על פי הצעת פידנס אמורה זו האחרונה להשקיע בנתבעת סכום של 6 מיליון דולר, בתנאים שפורטו בהצעה.

הצעה זו הובאה לאישור דירקטוריון הנתבעת בחודש ינואר 2010, והצעה זו לא אושרה (ראו סעיף 17 לנ/1). אין מחלוקת שלאחר דחיית ההצעה של פידנס, זנחה הנתבעת את הרעיון של גיוס כספים חיצוני והחליטה על הזרמת כספים לחברה מבעלי מניותיה. ואכן, חלק מבעלי המניות של החברה הזרימו סך של 3.75 מיליון דולר (ראו סעיף 19 לנ/1 ועדות אלגת בעמ' 23 שו' 16).

5.עוד בחודש דצמבר 2009 הודיע אלגת לסדן כי הוא מעוניין להפסיק את ההתקשרות עם התובעת (סעיף 20 לת/1), למעט העבודה מול פידנס. באותה עת טרם שולם השכר החודשי לחודשים אוגוסט 2009 ואילך. בין הצדדים נוהל דין ודברים: לטענת התובעת, היא אכן הסכימה לוותר על שכר חודש אוגוסט וספטמבר, מתוך הבנה שתשולם לה עמלה בגין העיסקה שעמדה אותה עת על הפרק, או אז ישולמו גם משכורות חודשים נובמבר ודצמבר. הנתבעת טוענת כי התובעת הסכימה לוותר על חודשים אלו (08-09/09) בכל מקרה, כיוון שלא התבצעה כל עבודה. כך או כך, אין מחלוקת שביום 23/12/09 שולמה משכורת חודש אוקטובר; ואילו במסגרת פסק דין חלקי שניתן בהליך זה שולמו משכורות חודשים 11-12/09. כך, שנותרו לתשלום (בכפוף לבירור טענת הויתור) סך של 20,000 ₪ עבור משכורות חודשים 08-09/09.

6.התובעת אינה מכחישה כי מלוא הסכום עבור חודשי עבודתה (40,000 ₪) הוצע לה בסמוך לחודש ינואר 2010, אולם כיוון שבעת הצעה זו נדרשה היא לוותר על עמלת העיסקה אותה דרשה, לא הסכימה לקבל את הצעת הנתבעת (הצעה שהועלתה גם במסגרת ההליכים שבפניי), ומשכך הוגשה התביעה, שכללה דרישה לתשלום הסך של 131,250$ (3.5% מהעיסקה הנטענת על ידי התובעת, קרי הזרמת סך של 3.75 מיליון דולר על ידי בעלי המניות של הנתבעת), ובצירוף המשכורות שטרם שולמו.

טענות התובעת באשר לזכאותה לתשלום עמלה ולתשלום החודשי

7.לטענת התובעת, המונח "עיסקה" כפי שמופיע בהסכם הינו ברור ואינו מצריך פרשנות. לשיטת התובעת, אין כלל ספק שהשקעת בעלי המניות בחברה מהווה "עיסקה" במובנה בהסכם. התובעת טוענת שעל פי ההלכה כיום ולשונו של סעיף 25 לחוק החוזים חלק כללי התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים"), אין כלל צורך לבחון את אומד דעתם של הצדדים, שכן, כאמור, לשון ההסכם מפורשת. התובעת מפנה לפס"ד ע"א 8239/06 זאן אברון ואח' נ' אברהם פלדה ואח' (2008) (פורסם במאגרים) ולע"א 3196/01 גלמן פילץ בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ (2004), שם נקבע בין היתר כי : "הלכה פסוקה היא כי כאשר לשון החוזה מצביעה בבירור על כוונת הצדדים, אין צורך ואין הצדקה ללכת אל מעבר לה, שכן חזקה על הלשון הברורה והמפורשת שהיא משקפת את רצונם" (שם, פיסקה 7, מפי כב' השופטת חיות).

8.לחלופין טוענת התובעת שגם אם יבחר בית המשפט לבחון את אומד דעתם של הצדדים והנסיבות החיצוניות, עדיין יש לקבוע כי מדובר בעיסקה מזכה. ראשית טוענת התובעת כי הצדדים בחרו להחריג אך ורק שלושה גופים (נזכרים בסעיף 4b להסכם), שאם איתם הייתה נכרתת עיסקה, אזי זכאית הייתה התובעת לעמלה מופחתת. התובעת טוענת כי מעצם העובדה שזו ההחרגה היחידה בהסכם, למדים אנו שכל עיסקה אחרת, ובכלל זה עם בעלי המניות שאין בינם לבין החברה זהות, הינה עיסקה מזכה בעמלה. שנית טוענת התובעת שלא רשום בהסכם שמטרתו הינה הבאת משקיעים "חיצוניים" בלבד.

9.התובעת הודפת את טענות הנתבעת בעניין אי מתן השירותים המנויים בסעיף 1 להסכם, ככל שהדבר נוגע להשקעת בעלי המניות. התובעת טוענת כי רשימת המטלות בסעיף 1 הינה רשימה כללית ואין מדובר ברשימה אותה יש לקיים ביחס לכל משקיע בנפרד (ראו אישור לכך מפי אלגת בעמ' 18 שו' 27). התובעת מציינת כי מתן השירותים הינו פרי דרישה של הנתבעת והוא בכל מקרה אינו מהווה תנאי לתשלום. לתמיכה נוספת בטענה זו, מפנה התובעת לסעיף 4b להסכם, שם נקבע כי ההתחייבות לתשלום תעמוד גם למשך שישה חודשים לאחר סיום ההתקשרות בין הצדדים, וברי, כי בתקופה זו לא ניתנים שירותים.

10.טענה נוספת שבפי התובעת הינה כי העיסקה שנעשתה עם בעלי המניות בוצעה לפי שווי של 25 מיליון דולר, כבהצעת פידנס, ולולא מאמצי התובעת והשגת הצעה זו, לא היו מסכימים בעלי המניות להשקיע בנתבעת. התובעת מוסיפה וטוענת כי היא תרמה תרומה מכרעת לסגירת ההשקעה של בעלי המניות בחברה, ולולא עבודתה, השקעתם לא הייתה מבוצעת. בעניין זה מפנה התובעת לתרשומת שערכה בכתב ידה (נספח ה' לתצהירה), שם כתבה, בין השאר, בתעדה את שיחתם עם גורפונג: "אמר שהתנאים של פידנס היו גרועים ושמההתחלה הוא לא חשב שזה ילך אבל רצה להביא נייר לדירקטוריון".

11.לעניין יתרת התשלום החודשי שלא שולם לתובעת, טוענת התובעת כי הנתבעת מודה בפה מלא שלא שילמה את הסכום עבור חודשי אוגוסט-ספטמבר 2009. התובעת טוענת כי לא הובאה כל ראיה לכך שהיה ויתור מחייב על סכום זה מצדה. התובעת טוענת כי הוויתור היה במסגרת ניסיון לפשרה בין הצדדים, ניסיון שלא צלח, ולפיכך אין להסתמך על ויתור זה.